פסחוב נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בריאותיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") על דרך המיקרוטראומה.

המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 3.3.2009, וזאת מאחר והתובע לא המציא את הפרטים שנדרשו ממנו, ובמיוחד אישור מהמעסיק לענין מספר השנים שהתובע עבד אצלו, מהי עבודתו ועם אילו חומרים עבד.

מכאן, התביעה שלפנינו.

ביום 27.1.2010 התקיים דיון בתיק בפני כב' הש' בדימוס וימן. במסגרת הדיון הוסכם על ידי הצדדים ליתן צו המורה למעסיק של התובע, חב' "אליאנס חברה לצמיגים 1992 בע"מ" להשלים את פרטי המעביד בטופס התביעה של התובע. היות ואליאנס לא פעלה בהתאם לצו שהוצא, הוחלט להזמין עד מטעמה לדיון בתיק.

בדיון שהתקיים ביום 25.6.012, הוחלט על ידי בית הדין לאור בקשת הצדדים, כי התיק ישמע בדן יחיד.

התנהלות התיק והראיות שהובאו:-

ביום 9.2.2011 נחקר התובע במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בתיק. מאחר ולא הוגש תצהיר מטעמו, התובע נחקר בעדות ראשית.

התובע העיד כי הוא עבד בחב' אליאנס במשך 10.5 שנים, משנת 1993 ועד 2003 במחלקת 61 א' גיפור. הוא העיד כי במחלקה זו "מבשלים צמיגים", כאשר מגיע חומר גלם של גומי, אותו מכניסים למכבש ומבשלים בחום של 300 מעלות על מנת שיקבל צורה של צמיג.

התובע הסביר כי הוא עסק בהחלפת תבניות – כשהמכבש נפתח, הוא הוציא את הצמיג ואחר כך התחיל לפרק את התבנית, וברגע שהצמיג יצא, הוא החליף תבנית. החלפת תבנית לא נעשתה אחרי כל צמיג, אלא לפי סדרות, לפעמים אחרי 10 צמיגים ולפעמים אחרי 100. התובע העיד כי עבד 12 שעות ביום, לרבות בשבתות וכי לא הורשה לצאת לחופשות. כן העיד התובע, כי הוא עבד ללא מסכה.

לגרסת התובע היה באוויר עשן כימי, ואולם לא היו בידיו פרטים לענין החומרים הכימיים שנפלטו - "כששואלים אותי לאיזה חומרים אני נחשפתי אני עונה שכשפותחים את התבנית יש עשן של חומרי גומי. אני נחשפתי לגומי ולקיטור".

לאחר הדיון הזה ניתן צו לחב' אליאנס שתפרט את החומרים הכימיים להם נחשף התובע, ואליאנס שלחה דוחות מדידה סביבתיים שונים אשר עולה מהם, כי רמת הריכוז של החומרים השונים שנמדדה בסביבת עבודתו של התובע נמוכה מן הרמה המותרת.

ביום 12.9.2011 העיד מר רוני ברגמן, מפקח במשרד התמ"ת, כעד מטעם התובע. מר ברגמן הביא עימו בדיקות סביבתיות שנעשו במפעל בתקופה 1992-2002. מהדו"חות עולה כי במפעל נבדקו החומרים המסוכנים – פחם שחור – פיח, תערובת אבק וממיס אורגניים – בנזן. בהתאם לעדותו של מר ברגמן, הגם שבמפעל התגלו מדי פעם חריגות בבדיקות הסביבתיות, הרי שכל החריגות הללו היו במכון התערובת ולא היו קשורות לתובע ולמחלקה שבה עבד. במחלקה של התובע (מחלקת 61 - גיפור) לא נמצאו כל חריגות בבדיקות שנערכו על ידי משרד התמ"ת.

התובע הזמין עד נוסף מטעמו לאותו דיון, מר גריידי שמואל, שהינו גהותן מוסמך בחב' בריאות וגיהות תעסוקתית. עד זה אשר ביצע בדיקות בחב' אליאנס, העיד כי לא הייתה כל חריגה במחלקה בה עבד התובע.

יצויין, כי התובע לא הביא כל עד מחב' אליאנס להעיד בתיק, ולבסוף נדרש הנתבע לזמן עד מטעם חב' אליאנס.

התובע הגיש בקשה להגיש לתיק חוות דעת מטעם ד"ר י.ש. גושן, רופא תעסוקה מומחה, על מנת שיעיד לענין החומרים אליהם נחשף התובע. לגרסת התובע בבקשתו, ד"ר גושן מכיר את המפעל באופן ספציפי לאור עבודתו כמתמחה ומומחה בקופות החולים ועל כן יכול להעיד לענין החומרים אליהם נחשף התובע.

בית הדין התיר את הגשת חוות הדעת בכפוף לחקירת הרופא וזאת בתנאי שהוא יעיד אך ורק לענין חשיפת התובע לחומרים שונים במהלך עבודתו.

ממכתבו של ד"ר גושן מיום 20.1.12 שהוגש לתיק עולה, כי הוא ביקר במפעל כפעמיים בשנה במהלך בשנות ה-90, אם כי לא ביקר לאחר שנת 1999. ד"ר גושן "מעריך כי מחלת הריאות בה לקה התובע קשורה הן כגרימה והן כהחמרה בחשיפותיו הנשימתיות והעוריות לחומרי גיפור אבק פיח ונדפי ממיסים שונים בתחנת עבודתו בגיפור מס' 61".

ביום 25.6.2012 התקיים דיון הוכחות בתיק. בדיון העיד ד"ר גושן מטעם התובע. ד"ר גושן העיד כי בין השנים 1989 ועד 1999 הוא ביקר במפעל בערך פעם או פעמיים בשנה כדי לערוך בדיקות פיקוח (שכללו בדיקת שמיעה ובדיקת תפקודי ריאה לעובדי הגיפור) "או כשיש בעיה של כושר במפעל, אם עובד נפגע בעבודה, ואני רוצה להחזירו לעבודה, הייתי מגיע למפעל על מנת לבדוק את תחנת העבודה, לראות אם העובד מסוגל לחזור לתחנה". יצויין, כי ד"ר גושן לא זכר אם אי פעם נדרש להגיע באופן ספציפי לתחנת העבודה של התובע.

כן יצויין, כי ד"ר גושן העיד כי הוא מעולם לא ערך בדיקות ניטור במפעל או בדיקת מפלסי רעש או בדיקות למציאת אבק מזיק וכי גם לא נכח בעת ביצוע בדיקות אלו. כן העיד, כי אין לו מסמכי ניטור רלוונטיים מהמחלקה שבה עבד התובע.